הֶחָתוּל הַמּוּזָר מֵהַכְּפָר

"חָשַׁב הֶחָתוּל, חָשַׁב וְחָשַׁב:

'הַאִם אֲנִי הַיָּחִיד שֶׁמּוּזָר? לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!  כָּל אֶחָד הוּא קְצָת מוּזָר!'

יֵשׁ צָב שֶׁהוֹלֵךְ מְאוֹד לְאַט,

עַצְלָן שֶׁזָּז מַמָּשׁ מְעַט.

יֵשׁ טַוָּוס שֶׁאוֹהֵב בְּנוֹצוֹתָיו לְהִתְפָּאֵר,

וּבוֹנֶה שֶׁמַּרְבֶּה בַּמְּחִילָּה לְהִתְחַפֵּר.

דָּג סַלְמוֹן שֶׁנֶּגֶד הַזֶּרֶם שׂוֹחֶה,

וְגָמָל שֶׁאֶת דַּבַּשְׁתּוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה."

מאור כהן לפעמים רואה עצמו כ"עוף מוזר", אולי אפילו "חתול מוזר". יום אחד החליט לקחת עיפרון ונייר ולכתוב איך זה מרגיש. הוא לא האמין שהחלטה אחת קטנה יכולה לעשות שינוי כל כך גדול. הספר "החתול המוזר מהכפר" מתמקד תחילה בקבוצת ילדים היוצאת לטיול, אך מהר מאוד מתפתח לכיוון מפתיע, כאשר הפוקוס עובר לחתול אחד, יחיד ומיוחד, ההופך לגיבור הספר מרגע זה ואילך. החתול מתעניין בילדים, מנסה למשוך את תשומת ליבם בכל דרך, אך ללא הצלחה – עד לרגע שבו מתרחשת בעלילה תפנית מעניינת במיוחד.

הספר נכתב כספר ילדים, אבל יכול להתאים גם לקהלים בגילאים מתקדמים יותר, אשר יכולים להתחבר למסרים הגלויים והסמויים הטמונים בו. הספר עוסק בעיקר בנושאים של ביטחון עצמי וקבלת השונה. קריאת הספר מעודדת שיח רגשי וחינוכי עשיר על תחושות ומצבים שילדינו ואף אנו פוגשים ביום־יום.